מחלות

מיטוכונדריאליות

סימנים ואבחון

 

מתי חושדים שילד סובל ממחלות אילו? האם רופאי הילדים יודעים לזהות אותן ולהפנות לרופא מומחה? 
רופאי ילדים ומשפחה אליהם מגיעים לראשונה כאשר הילד לא מתפתח כראוי או סובל מהפרעות כלשהן לא תמיד מודעים מספיק למחלות המיטוכונדריאליות ולעיתים נוצר מצב שההורים אינם מופנים בהקדם למומחים והטיפול מתעכב. כאשר ילד מגיע למכון להתפתחות הילד, או לנוירולוג ילדים, רופאים אלה מודעים למחלות אלו ויודעים לזהות אותן על פי התסמינים כמו רפיון שרירים, פזילה פתאומית, התפתחות לא תקינה וכדומה. כמו כן גם רופאים גנטיקאים וכן חלק מהיועצות הגנטיות מכירים ויזהו כשקיים חשד למחלה מיטוכונדריאלית.

 
החשד עולה כאשר לילד מחלה נוירולוגית (עצבית) עם סימפטומים המערבים מספר מערכות. למשל, הפרעה בשיווי משקל בילד עם מחלה כבדית או כאשר יש סימפטומים נוירולוגיים הנובעים מאזורים שונים במוח כמו הפרעה בתנועות עיניים והפרעה תנועה הנקראת דיסטוניה. במקרים של מחלה התקפית- חוסר שיווי משקל פתאומי המלווה בסימנים נוירולוגיים או מערכתיים נוספים, במיוחד סביב מחלת חום, קיים חשד כי הילד חולה במחלה מיטוכונדריאלית.

 

אילו בדיקות מבוצעות בשלב האבחון?
בדיקת סקר, מבוצעת על ידי בדיקת דם ושתן.

בדיקת חומצה לקטית בדם (חומצת חלב אותה הגוף מייצר כשיש פגם בייצור אנרגיה אירובית). הגוף למעשה מחפש איך "לעקוף" את הפגם בשרשרת הנשימה הנמצאת במיטוכונדריה ועל ידי ייצור חומצת חלב הוא מספק לגוף "דלק" ממקור אחר. בילדים/מבוגרים החולים במחלות מיטוכונדריאליות נפגע המטבוליזם האירובי,  ועלולים  להופיע כאבי שרירים (כמו אלו המופיעים אחרי מאמץ של פעילות גופנית אצל ספורטאים).

בדיקת שתן לחומצות אורגניות - חומצות לא תקינות מאפיינות מחלות מיטוכונדריאליות ועשויות לרמז על המחלה. 

בדיקת חומצות אמינו בדם- רמה גבוהה של חומצות אמינו שונות בדם יכולה לרמז על מחלה מיטוכונגריאלית
בדיקת קרניטין בדם- נמצא שיעור נמוך של קרניטין אצל ילדים החולים במחלות אלו. בדיקת MRI– נועדה לבחון שינויים במוח האופייניים למחלות מיטוכונדריאליות.

 

כיום (2019) מקובל גם להציע במקרים מסוימים, כשעולה חשד למחלה מיטוכונדריאלית מסוימת, או כשקיים חשד למחלה בתורשה מטרנלית, גם בדיקות גנטיות שונות בשלב מוקדם בבירור –

בדיקה של מוטציה/ות שכיחה/ות מסוימת/ות בגן מסוים,  או בדיקת ריצוף של גן מסוים בדנ"א המיטוכונדריאלי או הגרעיני (בד"כ בסל הבריאות אם קיימת הסתמנות מתאימה),

בדיקת פנל של מספר גנים, או ריצוף של כל הדנ"א המיטוכונדריאלי (שני אלה נכון להיום אינם בסל הבריאות) ,

או בדיקת ריצוף אקסומית (בסל הבריאות במסגרת פיילוט של משרד הבריאות, אם המחלה מתאפיינת בתסמינים מסוימים לפי קריטריונים מוגדרים מאוד).

 

 

מהן שיטות הטיפול?

ככלל, גם כיום (2019) אין תרופה או טיפול מבריאים שניתן לתת לכל החולים במחלה מיטוכונדריאלית ראשונית. הניסיון הוא לסתור את הרדיקלים החופשיים על ידי מתן תוספי מזון, ויטמינים כמו C ,K, קואנזים Q וכדומה. הטיפול ניתן בניסיון לשפר תפקוד של אנזימים מסוימים, למנוע פגיעה נוספת ולשמר את הקיים.

הטיפול בתזונה וויטמינים לא מקל על הסימפטומים אלא מטרתו לנסות לתפעל את שרשרת הנשימה ולמנוע נזק משני של מחמצנים הנוצרים בגלל תפקוד לא יעיל של המיטוכונדריה.

 

במחלת LHON – מקובל כי מתן של מינון גבוה של נוגד החמצון IDEBENONE בשלב מוקדם של המחלה ותוך 3 חודשים ככל היותר מתחילת הירידה בראייה כדי לעצור את ההתעוורות, ובחלק מהמקרים להפוך אותה.

 

קיים מספר קטן של מחלות מיטוכונדריאליות בהם ניתן כיום (2019) טיפול תרופתי ספציפי נסיוני במסגרת של ניסויים קליניים ו/או לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי:

במחלת LEIGH – טיפול בתרופה EP300

במחלות הנובעות מחסר של נוקלאוטידים בשל פגיעה אנזימטית כגון TK2 def  -  מתן מהחוץ של נוקלאוטידים כתרופה. גם כאן הטיפול יעיל ככל הידוע רק בשלבים מוקדמים של המחלה.

תוחלת החיים שונה במחלות השונות. בתסמונת LEIGH תוחלת החיים בדרך כלל קצרה, כלומר מוות מהפסקת נשימה בשנים הראשונות לחיים בשל פגיעה במרכז הנשימה בגזע המוח.

 

אילו בדיקות לאבחון טרום לידתי (בזמן ההריון) נעשות כיום של מחלות מיטוכונדריאליות?

אם קיימת אבחנה גנטית של פגיעה בגן המקודד בדנ"א הגרעיני, הגורם למחלה מיטוכונדריאלית ראשונית, ניתן לבצע אבחון טרום לידתי וטרום השרשתי כמו בכל מחלה תורשתית אחרת.

כאשר מדובר בפגיעה בגן המקודד בדנ"א המיטוכונדריאלי הגורם למחלה ובתורשה אמהית, ניתן לבצע אבחון טרום לידתי ולתת סיכון הישנות וודאי רק בחלק קטן מהמקרים, בהם ידוע שאחוז המוטציה הקיימת בעובר אינו משתנה לאורך ההריון. לא ניתן לבצע אבחון טרום השרשה.

אפשרות נוספת הקיימת היום במספר מרכזים בעולם קטן בעולם, בתשלום ובעלות גבוהה, היא להכנס להריון באמצעות הפריה חוץ גופית הכוללת החלפת החומר הגנטי המיטכונדריאלי בביצית המופרית ע"י השתלת גרעין הביצית בביצית של תורמת אשר לה דנ"א מיטוכונדריאלית תקין.

 

 

תופעות קליניות אופייניות למחלות מיטוכונדריות:

Ophthalmoplegia

אופתלמופגליה

Stroke in a young person

אוטם מוחי בגיל צעיר

Myoclonus

פרכוסים מיוקלוניים

Optic neuropathy

נוירופטיה של עצב הראיה

Myopathy

מיופתיה

Fatigability and exercise intolerance

עייפות וחוסר סיבולת במאמץ

Elevated levels of cerebrospinal fluid protein

עליה ברמת חלבון בנוזל חוט שדרה

Sensory hearing loss

אובדן שמיעה עצבי

Ataxia

שיגשון–הליכה על בסיס רחב

Dementia

שיטיון

Peripheral neuropathy

נוירופטיה היקפית

Vascular headache

כאבי ראש  וסקולריים

Myelopathy

מיאלופתיה

Dystonia

דיסטוניה

Basal ganglia calcification

הסתיידות בגרעינים הבזליים

נכתב על ידי פרופ' טלי לרמן-שגיא, מנהלת היחידה לנוירולוגיה ילדים ומחלות מטבוליות בביה"ח וולפסון

עמותת אורי